חינוך פיננסי לילדים – איך ליצור בסיס להכרה והבנה של נושא חשוב זה? / לנה איידלמן

את לנה אני מכירה דרך המעגל העיסקי ששתינו חברות בו.  מלבד היותה מאמנת ויועצת עיסקית ללנה יש הרבה מה ללמד אותנו על חינוך פיננסי לילדינו - ביקשתי ממנה מאמר שיתן לנו כמה כלים ורעיונות כיצד להתמודד עם נושא זה שרלבנטי לכל משפחה. הנה מה שלמה כותבת:

כולנו רוצים שילדנו יגדלו להיות אחראים כלכלית, בעלי תודעת שפע

(מי הוא המאושר – השמח בחלקו) ושיהיו מסוגלים לדבר על כסף בנינוחות.

אז איך אנחנו כהורים יכולים ללמד אותם את התורה הזאת, שלא תמיד נגישה לנו כהורים?

התנאי הבסיסי הוא שאנחנו נהיה אחראים כלכלית, בעלי תודעת שפע ומסוגלים

לדבר על כסף בנינוחות.

 10 חוקים חשובים שיעזרו לילדנו לצמוח בעולם בו כסף הוא מרכיב מאוד חשוב:

1.    למדו את הילדים שלכם שהשיחה על כסף יכולה להיות שיחה נינוחה, נעימה, ספציפית ומדוייקת. ברגע שהשיחה מפסיקה להיות כזאת, תשקלו את האפשרות שהנושא שאתם מדברים אינו קשור לכסף.

2.    למדו את הילדים את הקשר בין כסף לדרך בה הוא נוצר. האם עבודה זו הדרך היחידה או שישנן דרכים נוספות?  כסף נוצר גם באמצעות השקעות פסיביות כגון: דמי שכירות או ריבית בבנק. דרך נוספת ליצור כסף זה להיות יזם ולפתוח עסק.

3.    למדו אותם להיות צרכנים נבונים – להפעיל שיקול דעת בעת רכישת מוצר/שרות. בדיקת מחיר המוצר/שרות.  האם המחיר הולם את הערך שהם מקבלים מהמוצר/השרות? האם יש ביכולתם הכלכלית לשלם עבור המוצר הנ''ל?

4.    שתפו את הילדים בנוגע למצב הכלכלי במשפחה ולגבי התכנון הכלכלי של משפחתכם. תנו להם לקחת חלק בבניית התקציב המשפחתי (כמובן במידה התואמת את גילם והבנתם)

5.    למדו אותם לגבי המצב הכלכלי במדינה בה הם חיים ואיך המשפחה שלכם מתמודדת עם המצב הכלכלי הזה. (לדוגמא: כיצד אתם כמשפחה מתמודדים על עליות המחירים בשנים האחרונות במשק).

6.    תנו לילדיכם דמי כיס. עזרו להם לבנות תקציב מדמי הכיס, כשחלק מדמי הכיס מיועדים לחסכון.

7.   הכינו יחד עם הילד רשימת חלומות. בנו יחד תוכנית ועזרו לו לייצר חסכון שיאפשר להשיג את החלום.

8.    אל תשתמשו בכסף כסנקציה לעונש או סנקציה לאהבה.

9.    עודדו את הילד לצאת לעבודה ועזרו לו במציאת העבודה.

10.  אל תנהלו ויכוחים על הנושאים הכספיים בנוכחות הילדים. זה יוצר חוויה של מחסור בכסף או מתח עם הכסף אצל הילד. 

לנה איידלמן

רו''ח, מאמנת ויועצת עסקית

אמא לשני ילדים

לנה בפייסבוק

נכון אחלה טיפים???

תודה לנה!

בררנות מזון בקרב ילדים - איך מתמודדים / ענת ארבל - דיאטנית קלינית

את ענת הכרתי במפגש עם עוד שלל נשות מקצוע ממבחר תחומים.

היא סיפרה לי שהיא דיאטנית קלינית ושמחתי לקבל ממנה טיפים בנושא שקרוב לליבי

ואני בטוחה שגם מוכר לעוד הורים רבים..

ביקשתי מענת שתחלוק איתנו את הידע הרב שלה והנה מה שהיא כותבת:

רבים מאיתנו , ההורים, מכירים את תופעת בררנות המזון מקרוב. כאשר הילד שלנו לא אוכל ירקות , אוכל מגוון מאוד מצומצם של מזונות, רוצה לאכול רק ממתקים , לא פתוח לנסות ולטעום מאכלים חדשים ועוד.

ניתן לשפר את התזונה של ילדינו וחשוב לזכור שההורים , הם האחראיים על שיפור התזונה של הילד. כל ילד הוא איש קטן, עולם ומלואו ובאחריותנו לזהות בעייה ולטפל בה. בעוד שהטיפול התזונתי במבוגר, יכול להיות אישי, שיפור התזונה של הילד כרוך בהתכוונות ומאמץ משפחתי. ההורים אחראיים לחינוך, גם לחינוך התזונתי ויש לעשות זאת בתבונה, ולערב גורם מקצועי בטיפול, לפי הצורך.

להלן מס' טיפים להקניית הרגלי אכילה נכונים בקרב הקטנטנים:

·         ארוחות משפחתיות. אנחנו מודל החיקוי העיקרי של ילדינו, ואכילה נינוחה , בישיבה ומגוונת, תיקלט על ידי ילדינו וחלקם, לאט לאט, ירצו לחקות אותנו. מחובת הילד לשבת ליד השולחן, גם אם אינו מעוניים לאכול, ולארח חברה לבני משפחתו.

·         זמני ארוחות קבועים. עד כמה שניתן, כמובן. סדר ארוחות יומי חשוב, על מנת ליצור הרגלי רעב ושובע קבועים. חשוב שהילד ידע שאוכלים מסביב לשולחן, בשעה פחות או יותר קבועה, ולא מתי שמתחשק ומה שמתחשק. (ידוע שקביעת גבולות, הכרחית לילד).

·         כשאוכלים אז רק אוכלים. כבו טלויזיה, הרחיקו משחקים, ספרים וכדומה. חווית אכילה נכונה ומהנה נרכשת,  כאשר מתרכזים בארוחה, משוחחים עם בני המשפחה.

·         המזון אינו משמש פרס/עונש. האכילה היא חלק מההנאה בחיינו, וכמובן גם בקר ילדינו. אין להשתמש במזון מסויים, כגון ממתקים, כפרס על התנהגות רצויה, וגם לא לאמר :"אתה חייב לאכול את זה/את הכל מהצלחת". השימוש באוכל כפרס, לא מעביר את המסר הרצוי, ולהכריח לאכול, רק יוצר מאבקי כוחות ומצב "מלחמה". זו בוודאי לא המטרה

·         אוכל מגוון ובריא לכל בני הבית. אין צורך לבשל במיוחד לכל ילד. דאגו למזון בריא, מגוון והחליטו שזה האוכל המוגש בביתכם.

·         מים. להציע מים לרוויה לילדים , וכמו תמיד, לתת דוגמא אישית. הגבילו שתיית מיצים, ואל תחזיקו מיצים בבית על בסיס קבוע. כשצמאים, שותים מים. לילדים שמתקשים לשתות מים, ניתן להמתיק עם תרכיז, בכמות מועטה או להפחית בהדרגה את ההמתקה.

·         צלחת צבעונית. להקפיד שהאוכל המוגש יהיה מגוון בצבעים. פירות וירקות במגוון צבעים – ירוק, אדום, כתום, סגול, לבן, צהוב. לכל צבע מינרלים וויטמינים החשובים לתפקוד אופטימלי.

·         ממתקים וחטיפים. הצבת גבולות היא שם המשחק. על ההורים להיות מתואמים ביניהם, כולל תאום עם בני משפחה אחרים שנמצאים עם הילד. בדכ, סביר לאפשר פינוק יומי 1 , מוסכם מראש. כדאי שהפינוק יורחק כשעתיים-שלוש מהארוחה הבאה, על מנת לאפשר רעב סביר לאוכל המזין שיגיע לאחר מיכן.

·         אפשרות בחירה. יש לתת לילד לבחור מה הוא רוצה לאכול, מתוך מגוון של לפחות 3 פריטי מזון.

·         הצגת מזונות חדשים. יש להציג מזון חדש/מאכל חדש 10 פעמים לפחות, ולא להתייאש לפני זה. דברים משתנים ועיתים ההתמדה משתלמת. מזונות שהילד אוהב יש להגיש כמובן, אך לא כל יום. בנוסף, כדאי להציג מזון מוכר לצד מזון חדש.

יש לוודא תמיד, שכל הנאמר לעיל יעשה ברוח נעימה, ולהימנע ממאבקי שליטה סביב האוכל. האכילה, היא אחד הדברים העיקריים שלילדך יש שליטה עליו . לכן, כדאי לאמץ את ההמלצות תוך כיבוד הילד.

ענת ארבל, דיאטנית קלינית.   E-mail: anatarbel4@gmail.com, web site: foreverthin.co.il

מקווה שתוכלו להשתמש בטיפים הללו ולשפר את תזונת הילדים ושל כל המשפחה

ותודה גדולה לענת

באהבה

סיבל

תה חם לחורף - סגולות ויתרונות

מחקרים רבים נעשו על סוגי התה השונים והשפעתם על גופנו ואפילו על מצב הרוח שלנו.
היום כשאתה מבקש כוס תה, זה לא מובן מאליו איזה תה אתה מתכוון...
יכול להיות ירוק, שחור, אדום, לבן, ללא קפאין, על בסיס צמחי תבלין ועוד..

הנה קצת מידע שאספתי על חליטות תה שונות -

קינמון: טוב לעידוד הזכרון ולחימום הגוף, נגד בחילות ומחזק את מע' העיכול.
ג'ינג'ר: יעיל במקרים של הקאות, מגביר שריפת קלוריות, מחמם וממריץ.
שומר: סופח גזים, טוב לבעיות עיכול ואחרי ארוחה דשנה.
פרחי חרצית: מרגיע ויעיל למיגרנות.
קמומיל / בבונג: מרגיע, משכך כאבים ובחילות.
מליסה: מרדים ומרגיע, טוב לפני שינה.
לימונית: מרגיע את הקיבה, טוב להצטננויות וצרידות, עוזר לאיזון רמות הסוכר בדם.
נענע: מרגיע וטוב לעצבנות ועייפות, מרגיע כאבי גרון, מקרר את הגוף.
לואיזה: מומלץ להורדת חום, מקל בכאבי ראש, טוב לרגיעה.
מרווה: מקל על בעיות עיכול, מרגיע, טוב לכאבי מחזור, מוריד נפיחות.

בשיעורים שלי בשבועות האחרונים נושא החורף שולט כמובן.
גם לילדים אני מספרת על אפשרויות שונות לחימום הגוף - ע"י תרגילי יוגה ותנועה, קפיצות ומתיחות
וגם ע"י שימוש בתבלינים וצמחים מחממים.  אחד מהם הוא הקינמון.
מי שסובל מחום לא כדאי לו בעונת הקיץ להרבות בשימוש בתבלין הזה, אבל בחורף הוא מאוד מתאים.
באחד השיעורים הבאתי מקלות קינמון שהילדים יוכלו לגעת, להתבונן, להריח ולטעום את אבקת הקינמון.
דיברנו גם על מתכונים פשוטים בהם הקינמון מככב.
גיליתי שרוב הילדים (בדקתי עם קרוב ל-400 ילדים) אוהבים את הטעם ומתחברים אליו.
מכיוון שקינמון בריא ומחמם את הגוף מומלץ להוסיף אותו לתבשילים ולמאכלים השונים בעונת החורף.
דוגמאות לשימוש בקינמון:
בתוך תה (באבקה או במקל), לבזוק מעל שוקו וקפה, להוסיף במאפים, בסלט פירות או מעל פירות חתוכים,
לטבול מקלות קינמון בשוקולד מומס ולמצוץ כתחליף לסוכריה על מקל, להוסיף בתבשילי בשר ועוף,
מרקים ועוד..
מתכון לצ'אי הודי חם ומתוק - מקלות קינמון, תרמילי הל, פלפל שחור, דבש, חלב ועלי תה שחור - לבשל יחד עד לרתיחה.

תבלינים נוספים שידועים באיכותם המחממת: פלפל שחור, גי'נג'ר - כדאי להוסיף למרקים ולתבשילים.

אז שיהיה לנו חורף חם, מתוק ונעים!

איך לעודד את הילד שלנו לשתף אותנו?

מה עובר על הילד שלי בגן? עם מי הוא משחק? איך נעודד את הילד שלנו לשתף אותנו ונדע באמת מה חווה הילד שלי בגן?

:יערה גונן הלפרין - מנחת הורים ומשפחות נרתמת לעזרתנו ההורים

דמיינו לכם את הרגע הבא...
את מגיעה לאסוף את הילד מהגן. התגעגעת אליו. את מחכה כבר לשמוע מה עבר עליו, עם מי שיחק ובמה,

אם מישהו חלילה העליב אותו או שהוא היה עצוב... את מנסה לשאול את הגננת, אבל סוף היום והיא עסוקה

עם הילדים...אתם נכנסים לאוטו...
"איך היה לך היום בגן חמוד?"
"כייף..."
בזה הסתיימה השיחה שלכם. מילה קטנה או מקסימום שתיים. "מאד כייף...."

איך נגרום לילדים שלנו לשתף אותנו? איך נדע באמת מה עובר עליהם? 
כדי שהילד ידבר איתנו, ישתף בחוויות שלו, אנחנו קודם כל צריכים לתת להם דוגמא אישית. דוגמא של שיתוף. כמה פעמים סיפרת לילדה שלך מה את עושה בעבודה? מה הילד שלך יודע על מה שאתה עושה כשהוא בגן?

ילדים מתעניינים מאד במה שאנחנו עושים כשאנחנו לא איתם. עבודה, סידורים, קניות – אלו מונחים של מבוגרים – מה זה? מה עושים שם?
אפשר רק לספר מה עשיתי היום - הלכתי לדואר לשלוח חבילה, נסעתי לסופר וקניתי חלב, ביצים ולחמניות, עבדתי במחשב, עניתי לטלפונים ועוד - לנו זה נראה טריוואלי אבל לילדים זה עולם ומלואו.
יותר כדאי לשתף אותם במשהו מהעולם הרגשי שלנו, שיכול לדבר אליהם - אישה אחת עקפה אותי בתור בסופר וזה מאד הכעיס אותי. מה היית עושה במקומי? גם אותך עקפו פעם בתור?
כשמשתפים את הילד זה מלמד אותו על המציאות וגם מעודד שיחה.

ילדים לומדים הכי טוב מחיקוי, אם נתחיל בזה שנשתף אותם בחוויות שלנו, במעשים וברגשות שלנו - זה לא רק יגרום להם להרגיש חשובים, משמעותיים ושייכים- הם גם ירצו לשתף בעולמם.

חשוב להקפיד על תזמון נכון.
כשהילד חוזר מהגן, הוא עייף וזקוק לזמן הרגעות. צריך לזכור שעבור הילד, השעות שהוא מבלה בגן, הן כמו עבודה בשבילנו. הוא חושב, יוצר, נלחם על מקומו בקבוצת הילדים ועל תשומת לב של הגננת. ולכן לא תמיד בא לו לדבר איתנו מיד כשהוא חוזר מהגן.
יש ילדים שנפתחים ומתחילים לדבר כשהם באמבטיה, ילד אחר יספר חוויות בזמן ארוחת הערב. אפשר לקבוע "שעת בית קפה" – אמא ואבא מכינים להם קפה, הילדים שותים שוקו וכל אחד מספר איך עבר היום שלו. את אותו הדבר אפשר לעשות לפני השינה כחלק מטקס השינה- יושבים יחד על המיטה וכל אחד מספר משהו שעבר עליו היום.

כשהשיתוף הופך להיות חלק מהשגרה שלנו – הילד מתרגל והחלק שלו בשיתוף הולך וגדל.

יערה גונן-הלפרין

מנחת הורים ומשפחות
טל.             052-3831919      
www.4horut.co.il

בתמונה אני מעבירה שיעור יוגה בגן  - מעניין מה הם מספרים להורים?? :))

"היום סיבל באה לגן והפכנו לפילים, לאריות ולצפרדעים..."

מקווה שהמאמר האיר את הנושא באור חדש..

סיבל