אתחול מחדש

כשאתם חשים עייפות, לחץ, הצטברות של אירועים או סתם חוסר אנרגיה זה זמן מצוין ל"ריסטארט" - אתחול מחדש של המערכות.

גם כשילדכם עובר איזה התקף זעם או יום קשה ניתן להשתמש במובא כאן.

שוכבים או יושבים ללא תנועה עד כמה שניתן.

שואפים מלוא הריאות אוויר טרי ורענן וממלאים את הבטן - נושמים עמוק ככל שניתן.

חוזרים על הנשימות העמוקות כמה שניתן ולפחות 10 מחזורים של שאיפה עמוקה ונשיפה החוצה בשחרור איטי.

בעת השאיפה מכווצים את שרירי כפות הידיים ומאגרפים אותן.

בעת הנשיפה - משחררים את השרירים אט אט.

לאחר מכן ממשיכים לשבת או לשכב בדממה, תוך שחרור שרירי הגוף.

מדמים אור בהיר החודר דרך קודקוד הראש ומתפשט בכל הגוף - דרך הכתפיים, הבטן והגב, כמו נחל שמתפצל

האור מתפצל לשתי הרגליים וזורם החוצה מכפות הרגליים.

בעת הזרימה החוצה אנו משחררים לחץ עודף, מחשבות טורדות, דאגות ודברים שאין לנו שליטה עליהם.

אנו מנקים במחשבתנו את כל איברי הגוף ומערכותיו מהראש ועד הרגליים.

אומרים בלב "עכשיו אני מאתחל את גופי מחדש, כל המערכות חוזרות לפעולה רעננות ומאוזנות"

(אם אתם מנחים ילדים - התאימו את ההוראות, קצרו את זמן ההמתנה לפי הנדרש ובהתאם לסבלנותם.

ניתן לתת להם הסבר שאתם עושים תרגיל הדומה לאתחול המחשב על מנת לרענן את הגוף - ילדים מבינים זאת לגמרי)

כשמוכנים לפקוח עיניים, להניע אט אט את כפות הידיים, כפות הרגליים, כתפיים ושאר השרירים ולחזור לפעילות.

מומלץ לבצע את התרגיל הזה אחת לשבוע לפחות, כמובן שתמיד אפשר יותר, וגם כשפשוט נזכרים..

ולסיום הנה ציטוט קטן מתוך הספר "לאכול, להתפלל, לאהוב" שמאוד התחברתי ואהבתי:

"כשאתם הולכים לאיבוד ביער, לפעמים לוקח קצת זמן להבין שבאמת הלכתם לאיבוד.
זמן רב אתם ממשיכים לשכנע את עצמכם שרק התרחקתם קצת מהשביל, שממש עוד כמה רגעים תחזרו אליו.
ואז יורד הלילה ועוד לילה, ואין לכם מושג איפה אתם נמצאים, ואתם מבינים שהגיע הזמן שתודו שכבר התרחקתם
כל כך מהשביל, שאין לכם מושג איפה אתם נמצאים, ואתם מבינים שהגיע הזמן שתודו שכבר התרחקתם כל כך מהשביל
שאין לכם מושג אפילו מאיזה כיוון זורחת השמש".

סופ"ש נפלא!